#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. 1 דבי בר מריון בריה דרבין כי הוה נפצי כיתנא הוה אזלא רקתא ומזקא אינשי האם אפשר למנוע אותם ומדוע?	"רבינא סבר כיון דזיקא ממטי ליה ולא בא מכחו אין זה גירי דיליה ולפי מאי דקימ&quot;ל כר&quot;י אין המזיק צריך להרחיק אם אין זה גירי דידיה. ואינו דומה לגץ היוצא מתחת הפתיש והזיק, ששם ניחא ליה דליזיל, והכי לא ניחא ליה.<p dir=""rtl"">מר בר רב אשי ואמימר סברו שהיינו זורה ורוח מסייעתו והוי כבא מכחו.</p>"	בבא בתרא כו.		ב'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. 2 כמה יש להרחיק אילן משדה חברו בגפנים ובשאר עצים ומדוע?	"אחד גפנים ואחד שאר אילנות מרחיק בא&quot;י ד' אמות ובבבל (שמחרשתן צרה) ב' אמות כדי עבודת הכרם (שהמחרשה לא תכנס לרשותו), אם יש גדר אינו צריך להרחיק.<p dir=""rtl"">רב יוסף אמר לרבא בר רב חנן שה&quot;מ גפנים לגפנים ואילנות לאילנות, אבל אילן לגפנים בעי הרחקה טפי שהציפורים שבאילן מפסידים את הגפנים [אפי' הכי רבא בר חנן לא רצה לקוץ בעצמו משום בל תשחית (ולכאורה לא הסכים לגמרי לחידושו של רב יוסף)].</p>"	בבא בתרא כו.		ב'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. 3 רב פפא הו&quot;ל הנהו דיקלי אמיצרא דרב הונא בריה דרב יהושע אזל אשכחיה דהוה חפר וקא קאיץ שרשיו, מה סבר רב הונא ומה השיב לו רב פפא?	"רב הונא בריה דרב יהושע חפר אפי' יותר מג', כיון דחפר בורות שיחין ומערות ותנן קוצץ ויורד והעצים שלו.<p dir=""rtl"">רב פפא ניסה לדחותו ולא הצליח עד שטען לו מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו (ע' רש&quot;י וג' פי' בתוס').</p><p dir=""rtl"">לבתר דנפק רב פפא אמר רב הונא אמאי לא אמרי ליה כאן בתוך שש עשרה אמה כאן חוץ לשש עשרה אמה.</p>"	בבא בתרא כו.		ב'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כו: 1 'היה חופר בור שיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו' של מי?<p dir=""rtl"">שרשי אילן של הדיוט הבאים בשל הקדש ושל הקדש בשל הדיוט האם נהנים ומועלים ומדוע? </p>"	"גבי הקדש 'שנינו שרשי אילן של הדיוט הבאין בשל הקדש לא נהנין ולא מועלין, של הקדש הבאים בשל הדיוט לא נהנין ולא מועלין' בתחילה רב חסדא רצה לפשוט מהרישא שהשרשים של בעל האילן, וקשה עליו מסיפא להיפך, על כן י&quot;ל דהכי בגידולים הבאים לאחר מכאן ואין מכאן ראיה (לפרש&quot;י, אבל לגרסת ר&quot;ח לעולם יש לפשוט דאזלינן בתר בעל האילן ורק סיפא בגידולים הבאים לאחר מכאן).<p dir=""rtl"">רבינא אמר רישא בתוך ט&quot;ז אמה {ואם כן בקוצץ השרשים לבעל האילן} וסיפא חוץ לט&quot;ז אמה.</p>"	בבא בתרא כו:		ב'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כו: 2 אילן הסמוך למיצר האם הוי גזלן ומביא ביכורים ומדוע?<p dir=""rtl"">וכמה הוא סמוך ומהיכן נלמד?</p>"	"רב הונא אמר עד ט&quot;ז אמה {בעיגול} גזלן הוי ואינו מביא ביכורים וכן אמר רב דימי שאמר ר&quot;י לר&quot;ל, אבל רבין בשם ר' יוחנן אמר אחד אילן הסמך למיצר ואחד אילן הנוטה מביא וקורא שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ.<p dir=""rtl"">שיעור ט&quot;ז אמה נלמד מהמשנה שלשה אילנות של שלשה בני אדם הרי אלו מצטרפין וחורשים כל בית סאה בשבילם ועולא לא דק ולחומרא לא דק דעד ט&quot;ז ופלגא (שני שליש &lt;ע' רש&quot;י&gt;) מעיקר הדין היה לו להפטר מביכורים. [אף שיש להרחיק האילן מהבור כ&quot;ה אמה שהשורשים הולכים כך, מכל מקום אינם יונקים מהארץ אלא עד ט&quot;ז אמה כנ&quot;ל]</p>"	בבא בתרא כו:		ב'
